יוסף הצדיק עבר את הבלתי נתפס: אבד את אמו בגיל 9, האחים שנאו אותו והשליכו אותו לבור, מכרו אותו לעבד במצרים, הוא נזרק לכלא ל-12 שנה – בלי תקווה, בלי סיכוי, בלי אבא. כל פסיכולוג היה מצפה למצוא בן אדם שבור, ממורמר, ציני, מלא תשוקה לנקמה. אבל המציאות הייתה הפוכה לגמרי | הרב ג'ייקובסון בשיעור מיוחד לפרשת ויגש

המצב היה עדין מאד. אחי יוסף עמדו בפני האשמה חסרת תקדים: גניבת גביע מבית המשנה למלך. מצב פוליטי מסובך … הם – אזרחי חוץ, מואשמים בעבירה על חוק הממשל המצרי. משמעות אקטואלית-חינוכית מפרשת ויגש

רגע השיא הגיע… יוסף מסיר את ה"מסכה" מעל פניו ומתגלה לאחיו • "אני יוסף, העוד אבי חי??"… • סיפור הפרשה מוגש בלשון קלה וברורה

אם אדם עשוי לתהות עד כמה אפקטיבי יכול להיות מעשה אחד של אדם יחיד, לא רק על הסביבה הקרובה אלא גם על העולם בכללו, המדע המודרני הפיג את הספקנות הזו • הרבי כותב

ה' בטבת – היום בו "דידן נצח" (= אנחנו ניצחנו) באופן גלוי, לעיני כל העמים בבית-המשפט הפדרלי בפרשיה שהתרחשה בחסידות חב"ד בשנים תשמ"ה (1984) – תשמ"ז (1987) כאשר ספרים יקרי ערך נגנבו מספריית חב"ד העולמית

מספרים על זוג זקנים שלא קיבלו כל מכתב במשך חודשים ארוכים, השיממון אכל בהם כל חלקה טובה עד שהזוג הגה רעיון מבריק..

לאחר היום השמיני של חנוכה איננו מדליקים נר תשיעי ♦ נרות איננו מדליקים, אך הולכים ומוסיפים באור המצוות