כמה ימים לפני פרוץ הקרבות, הרבי חולל מהפכה. גברים, חיילים ונערים צעירים החלו להניח תפילין. ואז התחולל הנס – הכותל המערבי חזר לעם היהודי! מאז ועד היום, מאות אלפי יהודים מניחים תפילין במקום שהפך אבן שואבת ליהודים מכל העולם.

כשעם-ישראל חנה למרגלות הר-סיני, לקראת קבלת התורה, הייתה זו הפעם היחידה שהעם כולו התלכד. "כאיש אחד בלב אחד". זו איננה עובדה היסטורית בלבד, אלא יש בה מסר עמוק.

רק התחייבות לחינוך הילדים וגידולם על ברכי היהדות הנאמנה מהווה ערובה טובה לכך שהעם לא ישכח את המתנה שקיבל מבוראו. רק חינוך יהודי מבטיח שהתורה תמשיך להיות מונחלת מדור לדור, לנצח

אפשר לרוץ ולקנות ספרי הדרכה כיצד להשיג את מפתחות ההצלחה לחיים – אבל אני מבטיח, כי מי שיאמץ אפילו חלק מהעקרונות האמורים, יידע כי הוא כבש את האוורסט. לא פחות.

פרשת השבוע עוסקת: במניין בני ישראל ושבטיו • תיאור תפקידי שבט לוי ומניין הלויים • פדיון בכורות בני ישראל בבני שבט לוי • ותיאור ספציפי של תפקידי הלוויים • הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.

מפקד האוכלוסין בפרשת השבוע מבטא את האהבה והחיבה של בורא עולם לבני-ישראל, כאותו אדם הסופר כל העת את אוצרותיו מפאת יוקר חשיבותם.. וכאן הבן שואל: וכי הוא, הכל יכול, אינו יודע את מספרם? ואם כבר – מדוע נמנו רק אלו שהיו בני עשרים ומעלה?

חישבו על הפסיכולוגיה של אנשים בגיל של הוריה, …שפתאום מגלים שהם חיו בטעות, ושהטעות היא מאוד חמורה ובסיסית • הרבי כותב