לאחר שפרעה מקשה את ליבו ולא משחרר את עם ישראל ממצרים, הוא נענש בכך שמכאן ואילך ה' הקשה את ליבו, ובעקשנות שאינה מובנת, ועל אף כל האותות והמופתים הוא המשיך בעקשנותו ובסוף זה נגמר בקטסטרופה הטראגית של מכת בכורות שאז כבר כשל כוח הסבל שלו ושל מצרים והם שחררו את ישראל.
ביהדות ישנם שני ערכי יסוד המקבילים זה לזה ומשלימים אחד את השני למרות הפארדוקס: מצד אחד היסוד שלכל אדם יש בחירה חופשית איך לנהל את חייו לטוב או לרע.. וביחד עם זאת היהודי נדרש לאמונה המוחלטת שאין עוד מלבדו וה' הוא היחיד המנהל את כל מה שקורה בעולם.
השילוב בין שני ערכים אלו לא מובן מאליו ואינו מובן בהגיון אנושי, אך על היהודי לחיות עימם כאחד.
לקראת הגאולה וכהכנה אליה נאמר בחז"ל : הבטיחה התורה שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד הם נגאלים!
מצד אחד זו הבטחה אלוקית שמחייבת את המציאות, לריבונו של עולם יש את הדרכים שלו נחמדים ונעימים יותר או פחות, אך היא תתבצע גם מתוך בחירה ורצון עצמו מלא מצד האדם!!
ההוראה מזה אלינו : כהכנה לתקופה זו בה ה' ימצא את הדרכים שלו לחייב את האדם לתקן את מעשיו ולהשתפר,
עלינו להיות חכמים ועצמאיים ולעשות את הבחירות הנכונות כבר כעת לבד ללא שהקב"ה יצטרך יותר מידי לדחוף אותנו…