הרצח, התקווה והנחמה

אחד המאורעות הדרמטיים שעיצבו את דמותה של חסידות חב"ד בארץ הקודש בשנות הי"ד היה הטבח הנורא בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד • מתפרסם במלאות 66 שנים לאירוע המזעזע • סקירה מיוחדת

ימי בראשית

כפר חב"ד. אחרי עשרות שנות ייסורים וטלטולים, התיישבו עשרות משפחות חב"דיות, רובם כאלו ששבעו מרורים תחת שלטון הקומוניסטים או נחלצו בנס מידי הנאצים ימ"ש. הכפר, כך קיוו, יהיה להם למנוחה ולנחלה.

תמונה קבוצתית של התלמידים הראשונים בבית הספר למלאכה

תשט"ו. שש שנים לאחר הקמת כפר חב"ד, הוקם בו "בית הספר למלאכה". המוסד הוקם בהוראת הרבי, והחל לפעול בעיקר עבור ילדי עולים שמצאו בו מקום לימודים ויחס חם, שאיפשרו להם לקיים חיי תורה ומצוות לצד השתלמות במקצוע שיעניק להם פרנסה בעתיד. בשנה שלאחר מכן – תשט"ז – הגיע לארץ שליחו של הרבי, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי. הוא נשלח במיוחד כנציגו של הרבי במעמד חנוכת המבנה הראשון של "בית הספר למלאכה. המבנה ייועד למקום לימוד ותפילה.

אימה בארץ – פדאיון

פדאיון היה שמם של קבוצות טרור שונות, שיצאו רובם משטח רצועות עזה ופגעו ביהודים רבים ברחבי הארץ. קבוצות הפדאיון אומנו ומומנו על ידי ממשלת מצרים. במשך שנות פעילותם הפילו הפדאיון את אימתם על הכול, וניתן בהחלט להבין מדוע – למעלה מ-1000 יהודים נרצחו על ידי קבוצות מרצחים ארורים אלו.

המבנה הראשון. כאן הכל קרה

ליל ראש חודש אייר תשט"ז. עשרות ילדי בית הספר למלאכה מצטופפים בחדר התפילה שבמבנה בית הספר למלאכה. מתנועעים ושפתותיהם לוחשות את תפילת שמונה עשרה. השקט מופר בבת אחת. האור כבה ובאותו הרגע נשמעים היריות, ומיד לאחריהם הזעקות שמפלחות את חלל האוויר. מחבלי הפדאיון עמדו בפתח בית הכנסת וירו לכל עבר, בבת אחת הפכה השלווה לזוועה.

לאט לאט התבררו ממדי האסון. ארבעה מתלמידי בית הספר נהרגו יחד עם מדריך מבוגר שהתפלל עמם. חלקם נהרגו מיד וחלקם לאחר מכן. הכפר עובר טלטלה של ממש. גם בארץ מזעדעזעים כולם מהפיגוע, שמצטרף לשלל פיגועי הפדאיון באותם ימים ממש.

כפר חב"ד במוקד החדשות

המבקרים עולים לכפר חב"ד. הרבנים הראשיים לישראל, שרים וחברי כנסת ועוד אישים רבים בעלי מעמד מבקרים בכפר הצעיר ומשתתפים בצער חבריו. וגם מבטיחים. מבטיחים לעזור בבטחון הכפר, בשיקום בית הספר למלאכה ובבנייה נוספת של מוסדות ובתים נוספים.

העיתונות מדווחת

אחרי כל ההבטחות, הגיע שלב המעשים. ההתחלה הייתה צנועה, אבל בהחלט הותירה רושם עז על עיתוני התקופה. ראשי מפלגות השמאל ששלט אז במדינה התייצבו מספר שבועות לאחר הפיגוע בכפר חב"ד וכלי עבודה בידיהם. לעבודה! יחד עם העסקנים החב"דיים המחויכים הוקמו גדרות ואמצעי שמירה אחרים.

מאבל לתקווה

הפחד שהשתרר בכפר הצעיר, איבד את כוחו לאחר שמכתביו ומברקיו של הרבי הגיעו והרגיעו את לב התושבים. הרבי בירך וחיזק, והתושבים קיבלו עליהם להוסיף באור. אירוע מיוחד התקיים במלאות "שלושים" לרצח. האירוע שילב בין זיכרון לתקווה. לעילוי נשמתם של הנרצחים הונחה אבן הפינה ל'יד החמישה', מחלקת הדפוס של בית הספר למלאכה. רבים מכל רחבי הארץ הגיעו לכפר כדי לכבד בנוכחותם.

הרב הראשי הרב הרצוג מבקר בבית הספר למלאכה

המאורעות הקשים הותירו את רישומם על חסידי חב"ד בארץ בכלל, ובפרט על תושבי כפר חב"ד. היו מהם שנפלו ברוחם, ונדרשה רוח חדשה של כוח ותקווה. רוח זו הגיעה עד מהרה, לאחר הודעת הרבי כי יישלח קבוצת שלוחים לארץ. השלוחים היו בחורים צעירים, נמרצים ואיכותיים במיוחד. אלו התקבלו בשדה התעופה בריקודים ובשמחה רבה. בסופו של מסע ארוך שבמהלכו ביקרו בבתי רבנים ואישי ציבור, ובעיקר – התוועדו וחיזקו את משפחות חב"ד והפכו את האווירה מקצה לקצה,רק אז שבו הבחורים חזרה, כשהם מותירים אחריהם רושם בל יימחה.

באדיבות: אתר COL

content_editor

השאירו תגובה