הוכרז השליח ה-1000

עם פתיחת כינוס שליחי חב"ד בארץ בו הוכרז על יציאת השליח האלף במספר – זה הזמן להוקיר את פועלם ולהעריך את מסירותם.

לקראת הכינוס של שליחי חב"ד בארץ – וההכרזה על יציאת השליח האלף במספר – זה הזמן להוקיר את פועלם ולהעריך את מסירותם.

רבים התרגשו לקרוא על זוג שליחי חב"ד בהונג-קונג שזכו לחבוק בן לפני שבועיים, והפכו את העולם בניסיון להתיר את כניסתו של מוהל למדינה, כדי שימול את בנם ביום השמיני – ולא הצליחו. פתאום הציבור חש את ההקרבה העצומה שהשלוחים מקריבים למען מילוי שליחותם.

בארץ אין בעיות כאלה. אין שום קושי להשיג מוהל, להצטייד במזון כשר, למצוא מקווה טהרה בקרבת מקום, להתפלל במניין, לשלוח את הילדים למוסדות חינוך מתאימים. יש מקומות שגם זה לא כל-כך קל ונגיש, אבל בוודאי אין הקשיים מתקרבים לאתגרים העומדים לפני השלוחים במקומות נידחים ברחבי תבל.

סיר לחץ ומאבקי כוח

אך במובנים אחרים שליחי חב"ד בארץ מתמודדים עם קשיים גדולים הרבה יותר. המתח בסוגיות דת ומדינה יוצר בארץ אווירה טעונה. העימותים בין חלקי הציבור הם קרקע שעליה צומחות דעות קדומות ומתפתחת עוינות לא נעימה. הכול נכנס לתוך סיר לחץ של מאבקי כוח וכיפופי ידיים, דבר ששליחי חב"ד בעולם ממעטים לפגוש.

אך השליחות היא אותה שליחות – למצוא נתיבים לליבו של כל יהודי, להעצים את הזהות היהודית, לבצר את אחדות העם, לטפח את תחושת הערבות ההדדית, לבנות גשר של אהבה בין חלקי העם, ולקרב את המוני בית ישראל למסורת היהודית.

בחו"ל ההתמודדות העיקרית היא עם ההתבוללות ואובדן הזיקה לעם ישראל. בארץ האתגר הוא לשכנע את הציבור שלא דיי לחיות בארץ ישראל ולדבר עברית, אלא החיבור לשורשים הרוחניים חיוני והכרחי להמשך קיומנו כעם ולכוח העמידה שלנו מול אויבינו הזוממים לסלקנו מכאן.

הפעילות הזאת אינה קלה, אבל שליחי הרבי, בנחישותם, בהתמדתם, באמונה הגדולה המפעמת בליבם, באהבת ישראל הקורנת מהם, במאור הפנים ובנועם ההליכות המאפיינים את אורחותיהם – מצליחים לכבוש לבבות ולגייס תומכים נלהבים, שנרתמים לעשייה מתוך הכרה בחשיבותה ובברכה שהיא מביאה למקום.

רואים את נערי הבר-מצווה שאינם מפסיקים להלל את השליח שהכין אותם לקראת כניסתם למצוות. את הזוגות הצעירים שזכו לקבל מהם הדרכה לקראת החתונה. את מנהלות בתי הספר, המורים והגננות, הנעזרים בשליחי חב"ד בהנחלת ערכי החגים. ובמקרים מעציבים, משפחות שהשליח היה בעבורן קרן האור, התמיכה והעידוד בשעות קשות.

והמימון מנין?

כל זה נעשה כמעט בלי תקציבים ציבוריים, כשכל שליח נדרש גם לגייס את המימון לפעילותו. הידידים והמכרים הרבים, שקיבלו ממנו מצות שמורות לפסח, אינם יודעים בהכרח שהמצות האלה עלו לו כסף רב. וגם כשהוא חילק אלפי ספרים מהודרים לילדים בתהלוכת ל"ג בעומר – הספרים האלה לא נפלו מן השמיים, אלא השליח נדרש לגייס תורמים ולשלם בעבורם.

לקראת הכינוס של שליחי חב"ד בארץ – וההכרזה על יציאת השליח האלף במספר – זה הזמן להוקיר את פועלם, להעריך את מסירותם, ולהעניק להם את התמיכה והסיוע שהם זקוקים להם כדי שיוכלו להוסיף לפעול ביתר שאת וביתר עוז.

 • מאמרו של הרב מנחם ברוד המתפרסם ב'שיחת השבוע'

content_editor

השאירו תגובה