תקוותי אשר אף שכותב שרתוק הוא למיטתו ואינו שליח צבור וכו' [הנמען שימש בעברו כחבר כנסת שנים רבות], הרי כמדובר כמה פעמים שונה גיוסם של כל איש ואשה הישראלים בצבאות ה׳, אשר הוא לכל משך ימי החיים ואין שייך בזה פרישה והתפטרות וכיוצא בזה, שהרי הגיוס בצבא ה׳ הוא מיום הוולדו ומקודם לזה בורא אותו ומחיה ומחדש בכל רגע ורגע, כמבואר בספר תניא קדישא, שגם כבודו מצטט אותו במכתבו.
ואם אפילו אינו במצב של שליח צבור כמו שכותב, פירושו למעשה הוא שהשרות בצבא ה׳ באופן אחר מהשרות שלפני זה, אבל גם עכשיו מגויס ויש לו תפקיד לפי ערכו.
והרי רואים בצבא כפשוטו שישנו מפקד אנשי חיל יוצאי צבא, ומסביב לזה מנגנון של בני אדם גדול ביותר שלכל אחד מהם תפקיד שלו אשר בלעדו אי אפשר לאנשי החיל למלא תפקידם הם.
ואם בכל מקום ובכל תקופה הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה בארצנו הקדושה המוקפת צרים ואויבים בגוף וצרים ואויבים ברוח, ובנוסח הידוע ששמעתי מכמה מארץ הקודש המבקרים כאן [בארצות הברית], אשר כל אחד ואחת החי עתה בארץ הקודש יש לו הרגשה אשר נמצא בחזית ובמצב של כוננות…
מקור: אגרות קודש חל"ב, ע' רה • מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' • העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת.
הצטרפו לקבל 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום)
להקדשת הלימוד של 100,000 איש ב"מכתב יומי" לזכות משפחתכם או לעילוי נשמת יקיריכם כאן.