עבודת התשובה

עבודתו הרוחנית של האדם בעולם הזה , כוללת רבדים רבים .
אך ניתן לומר שבגדול היא מתחלקת לשניים:
א. העבודה בלימוד התורה וקיום המצוות
ב. עבודת התשובה בתיקון ענינים בלתי רצויים בחרטה על העבר וקבלה להבא.
ניתן למצוא לזה מקבילות גם בחיי האדם הכללים:
יש זמנים שעיקרם הם חיי השגרה הברוכה הרגילה, המורכבת מהרבה פעולות, בסדר והדרגה , פרטים ופרטי פרטים .
ויש זמני חרום שבהם ההנהגה היא באופן אחר לגמרי, באנרגיות אחרות ובהתנהלות לא שגרתית.
בדיוק כך גם בעבודת ה' יש את ההתנהלות השגרתית, בסדר מסודר כל אחד לפי ענינו ,בלימוד תורה וקיום מצוות כפי יכולתו , וכן בהנהגה הישרה בעניני העולם באופן שכל מעשיך יהיו לשם שמים.
ולאידך גיסא, יש את ההנהגה וההתנהלות סביב תיקון העניינים הבלתי רצויים , דבר שמעורר אמוציות מיוחדות, הבאות מהתבוננות במצב הבעייתי הרוחני שלנו , והצורך והרצון העז לצאת ממעמד ומצב גרוע זה ולהתקרב לבורא, לאור האלוקי ולקדושה.
ההבדל ביו שני סוגי עבודות אלו, אינו רק טכני, באיזה נקודות ופרטים אנו מתעסקים, אלא אלו שני מהלכי נפש שונים זה מזה בתכלית
בשונה מעבודת ה' הרגילה היומיומית, שמתאפיינת בסדר ורוגע, הרי שעבודת התשובה באה מתוך סערה נפשית גדולה.
הבעל תשובה האמיתי חש היטב את ריחוקו המוחלט מה' בעקבות מעשיו הרעים, בהם המרה את פי הבורא, ולכן זה גורם לו לצעקה פנימית , ולצער עצום על הריחוק שלו מן הקדושה האלוקית, והרגשת מרירות העצומה על כך ששם את נפשו ודיבקה אל מקום הקליפות והסטרא אחרא, הצד האפל והשורש הרוחני של הרוע.
תובנה זו והרגש זה גורמים לו לצעקה פנימית מעומק הלב של רצון לברוח מן הרע, כאדם הבורח מן המוות .
דבר זה מאפיין את ההבדל העצום בינם לבין הצדיקים ההולכים תמיד בדרך הישר:
היות שכל דבר שבא מחמת צער, הרי שהוא נוגע בנפש בעומקה, הרבה יותר מאשר הנאת הנפש והימשכותה לדבר הגורם לתענוג.
לכן הצדיקים שאצלם יש תענוג גדול ועצום בעבודותם הרי שהכול מתנהל אצלם בצורה מסודרת ורגועה יחסית . משא"כ הבעלי תשובה עבודת ה' שלהם היא מתוך צמאון ורעש גדול וצעקת הלב המגיעה מנקודה עמוקה יותר בנפש. ובלשון הזהר 'בחילא יתיר' , בכוח רב וחזק יותר.
הבעל תשובה חי כל הזמן בתודעה של יציאה ובריחה מעצמו , ממצבו הבעיתי והמרוסק רוחנית, אל עבר גבול הקדושה , באופן של קפיצה ולמעלה מכל הגבלה וסדר.
ניתן להשוות זאת לריצת ספרינט מול ריצת מרתון. המרתון מיועד למרחקים ולטווח ארוך , אך נעשה מתוך מתינות מסוימת ושיקול דעת.
לעומתו , הספרינט נעשה מתוך פרץ אנרגיה עצום בלי הגבלה.
כל אדם נדרש לשלב בחייו את שני סוגי עבודה אלו :
מצד אחד עבודה מסודרת צעד אחר צעד, ומצד השני לעיתים לעסוק בעבודה של רעש גדול וצימאון חזק. השילוב המנצח הזה מביא את האדם לטעום ולהנות משני עולמות התוכן החשובים הללו , ומהווים שלימות אמיתית.
זה גם מה שיקרה בגאולה ,שכדברי ספר הזהר המשיח בא כדי 'להחזיר את הצדיקים בתשובה'.
ולכן בזמן הגאולה נגיע להרמוניה מוחלטת של שתי סוגי עבודה מופלאים אלו.

הרב אריק מלכיאלי הוא מרצה בכיר בארגון "מחנה משותף". 054-8098613