לכל אחד מארבעת המינים יש תכונות מיוחדות משלו וכולם יחד מסמלים את עם ישראל.

אתרוג – יש לו טעם (הוא פרי) וגם ריח טוב.

לולב – יש לו טעם (פרי התמר) אך ריח אין לו.

הדס – יש לו ריח אך אין לו טעם.

ערבה – אין לה לא טעם ולא ריח.

חלוקה זו מסמלת את כל הסוגים שבעם-ישראל:

טעם וריח – אלה היהודים, שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.

טעם בלי ריח – יהודים בעלי תורה, שאינם עוסקים כל-כך במעשים טובים.

ריח בלי טעם – בעלי מעשים טובים, אך אין להם תורה.

לא טעם ולא ריח – אלה היהודים, שאין להם לא תורה ולא מעשים טובים.

אם מישהו יבוא ויגיד: אני רוצה רק את בעלי התורה והמעשים הטובים ולא רוצה את מי שאין בו תורה או מעשים טובים, ובוודאי שאיני רוצה שום קשר עם מי שאין לו לא תורה ולא מעשים טובים.

באה התורה ומלמדת אותנו: עם האתרוג בלבד אינך יכול לקיים את המצווה. גם לא בצירוף הלולב וההדס. עליך לקחת איתך גם את הערבה, זו שאין בה לא טעם ולא ריח, ולהצמיד אותה אל הלולב, ההדס והאתרוג. רק כאשר כל הסוגים הללו יהיו מאוחדים, תוכל לגשת אל הבורא ולקיים את המצווה.
'אין יהודי שהוא 'מחוץ למחנה'!