אלמנה, יושבת בלוויה של בעלה. עולה המספיד, נעמד וככה הוא פותח: "אב מסור לרעייתו, אבא אוהב לילדיו, אדם הגון וישר דרך". האלמנה מתכופפת לבן שלה ושואלת אותו, אתה בטוח שאנחנו בלוויה הנכונה? תציץ שניה בארון לראות שלא התבלבלנו בלוויה…
– – – –
בפרשת השבוע אנחנו לומדים, שהתורה מורה לכהנים, שאסור להם להיטמא למתים. הטמאים היחידים שמותר לכהן להיטמא להם, אלו הם רק שבעת קרוביו – אביו, אמו, אחיו ואחיותיו, ילדיו –בנים והבנות, ואישתו. מעבר לשבעת הקרובים אסור לכהן להיטמא.
מספרת הגמרא, שכופר הגיע לרבי אבהו, ואמר לו: הקב"ה שלכם טמא. למה? מי קבר את משה רבינו, הקב"ה. אם הקב"ה קבר את משה רבינו, הרי כתוב שכל מצווה שהקב"ה מורה לבני ישראל לעשות, הוא בעצמו עושה. לכן, אם הוא קבר את משה רבינו בעצמו, הוא נטמא. הרי הקב"ה לא יכול לטבול במקוה כדי להיטהר, אז הוא נשאר טמא…
רבי אבהו מחייך אליו ואומר לו, שהקב"ה נטהר כשהוא טבל בנהר של אש.
מאוד מעניין, שואלים על כך בעלי התוספות (מהמפרשים הגדולים ביותר של התלמוד), הכופר היה צריך לשאול הרבה יותר, לא איך הוא נטהר, אלא אם הקב"ה כהן, איך הוא יכול היה לקבור את משה רבינו? כהן הרי אסור לו להיטמא אלא רק לשבעת הקרובים שלו.
עונה התוספות שהתשובה ברורה, כל יהודי הוא בנו של הקב"ה, משה רבינו הוא הבן של הקב"ה, לבן מותר הרי להיטמא. לכן הוא בכלל לא שאל את השאלה הזו.
– – – –
אבל, שואל הרבי, הקב"ה הוא הרי כהן גדול. בפרשה אנחנו לומדים, שכהן רגיל מותר לו להיטמא לשבעה קרובים, אבל לכהן הגדול אסור להיטמא לאף אחד מהקרובים, גם לא לשבעת הקרובים שלו. "והכהן הגדול מאחיו… על כל נפשות מת לא יבא, לאביו ולאמו לא יטמא".
אז איך הקב"ה שהוא כהן גדול, ניטמא כדי לקבור את משה רבינו?
עונה על כך הרבי, כשהקב"ה עושה את המצוות למעלה בשמים, זה ברור שהוא לא מקיים אותם במובן הפיזי, איך שאנחנו מכירים. הוא לא לוקח תפילין שנעשו מעור של בהמה גסה, כורך לו על היד, וקושר את הרצועות. הקב"ה הרי אין לו דמות הגוף, הקב"ה מקיים את המצווה במהותה הרוחנית.
למשל, מוסבר מה הם התפילין של הקב"ה, "תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו", מה כתוב בתפילין? בתפילין שלנו כתוב הפרשיות של "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ועוד שלושת הפרשיות. מה כתוב בתפילין של הקב"ה? הרי מה משמעותו של שמע ישראל? שאנחנו מקבלים את מלכותו של הקב"ה. זה הרי לא שייך לגביו.
מה שכתוב בתפילין של הקב"ה זה, "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". כשאנחנו מניחים תפילין, אנחנו מתייחדים עם מלך העולם הקב"ה. כשהוא ברוחניות מניח תפילין, הוא מתייחד כנגד זה עם עם ישראל.
– – – –
לכן אצל הכהן הגדול לא שייך בכלל המושג של טומאה, האור הגדול והקדוש שלו לא יכול בכלל להיטמא. אם ככה, איך באמת הכהן כן נטמא? כי הכהן אמנם מורכב מהנשמה, אבל הוא גם מורכב מגוף, הוא מוגבל במגבלות הגוף. הגוף יכול להיטמא או בטעות, או יש אופציה אחת שבה מותר לכהן גדול להיטמא. זה כאשר הוא נתקל ב'מת מצוה', הוא רואה אדם מוטל בצד הדרך ואין מי שיקבור אותו, מותר לכהן להיטמא בשבילו.
אבל זה מצד מגבלות הגוף, הקב"ה הוא הרי לא מוגבל במגבלות הגוף, ולכן לכהן הגדול הקב"ה לא שייך בכלל מושג של טומאה וטהרה.
אותו דבר יהיה גם בגאולה העתידה. ככה כתוב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" בגאולה העתידה כל אחד מאתנו, מעם ישראל בעצמו, יהיה כהן עד כהן גדול, כך כתוב בקבלה.
שנזכה ל"אתם תהיו לי ממלכת כהנים" בגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו.
שבת שלום ומבורך!
הרב נח סוליש