שביבים לשבועות
חג השבועות הוא זמן של עת רצון מלמעלה, שאז הקב"ה מטריד את המקטרג על עם ישראל. לכן זהו זמן מוכשר לפעול לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להרהר ולעסוק בתשובה בנוגע לתורה, בלי הפרעות מצד השטן המקטרג בדומה לזמן התקיעות בראש השנה ויום הכיפורים.
"ועשית חג שבועות"
דרש האדמו"ר הזקן: "ועשית חג שבועות", עשה מן השבועות (ימי החול) – חג. הוסיף הרבי: זהו בעצם כל ענינו של מתן תורה – לקדש את החולין.
"ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט, ט)
מדוע ניתנה התורה על הר דווקא?
ההבדל בין ההר למישור אינו בסוג החומר, שכן שניהם עשויים מעפר, אלא שההר הוא עפר שהתרומם למעלה. נתינת התורה על ההר רומזת לעבודת בני-ישראל – לזכך את גשמיות העולם ולרומם אותה למעלה, לקדושה. בני-ישראל עמדו בתחתית ההר, רמז כי עיקר העבודה הנ"ל היא בדרגות התחתונות ביותר.
"והייתם לי סגולה מכל העמים"
להמחשת הדברים ניקח כמשל את סוגי הרפואה השונים. ישנן תרופות מקובלות המרפאות בדרך רפואה וטבע. לעומתן ישנן תרופות אשר יש בהן איזושהי סגולה מיוחדת לרפאות בדרך מופלאה. על דרך זה נקראו בני-ישראל "עם סגולתו" כי ה' בהר אותנו שלא כדרך הסדר, והמחשבה על בהירת ישראל הייתה עוד שנים רבות לפני כן.
"מפני אשר ירד עליו ה' באש"
כל העניינים שהיו במתן תורה סיבתן היא האש. ללמדנו: "כי עניני התורה ומצוות צריכים להיות בחמימות ורשפי אש. הכח לזה ניתן במתן תורה, בו נאמר: "אשר ירד ה' עליו באש".
"וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור"
המילה לאמור מורה כי הדברים נאמרו לזולת. אך היות וכל בני-ישראל ללא יוצא מן הכלל שמעו את עשרת הדיברות, ועוד יותר מכך, במדרש מובא שבמעמד הר סיני נכחו גם הנשמות שעתידות היו להבראות, נשאלת השאלה מהי אם כן משמעות המילה "לאמר"?
נאמר בזוהר כי עשרת המאמרות שבהם נברא העולם שקולים ומכוונים כנגד עשרת הדיברות. זהו שנאמר "וידבר אלוקים . . לאמור", עניינם של עשרת הדיברות להשפיע על הבריאה.
וביתר ביאור: אור התורה צריך להשפיע על עניני העולם, להוציא מדעת אלו החושבים כי ניתן להפריד בין שני הדברים: בסביבה היהודית-תורנית להתנהג לפי רוח התורה והיהדות וכשיוצאים להתעסק בענייני החול הגשמיים לנהוג בהתאם לנהלים וההנהגות הרווחות בעולם. אלא על היהודי להתנהג גם בעסקיו על פי רוח התורה ומנהגיה.