כדי להגיע לשער מעזרת הנשים יש לטפס חמש עשרה מעלות הבנויות בצורת קשת. על 15 מדרגות אלו עומדים בצורה מסודרת מדי יום הלוויים , ומנגנים ושרים בשעת הקרבת הקורבנות. השירים ששרו הלוויים הינם מתוך ספר התהילים.ואנו בתפילת שחרית אומרים את השיר של אותו יום לזכר שירת הלוויים.
מעל 15 המדרגות ניצב שער גדול ומרשים מאוד עשוי נחושת – הוא שער ניקנור. שער זה שימש ככניסה המזרחית והראשית לעזרה בבית המקדש. שער ניקנור הוא השער המפואר והמפורסם ביותר מבין שערי הר הבית.
סיפורו של שער ניקנור הוא מעניין ביותר:
היה היה יהודי עשיר ונדבן ושמו ניקנור. יום אחד החליט לתרום שתי דלתות לבית המקדש. הדלתות עוצבו באלכסנדריה שבמצרים ע"י אומן מיוחד והושטו ארצה בספינה.
לפתע סערה בלב ים עמדה להטביע את הספינה. השליכו אנשי הספינה דלת אחת אל הים כדי להקל על העומס אך ללא הועיל. כשרצו להשליך את הדלת השניה נשכב עליה ניקנור, חיבקה והכריז: "אם ברצונכם להשליך את הדלת לים, השליכו אותי עימה".
מיד נח הים מזעפו באופן מופלא והאוניה המשיכה בדרכה. ניקנור הצטער מאוד על הדלת שהושלכה אל הים.
עגנה הספינה בנמל עכו, והנה משהו מבצבץ תחת הספינה. היתה זו הדלת הכבדה שהושלכה לים והגיעה באופן ניסי לחופי הארץ.
גם לאחר שישראל התעשרו וצופו כל שאר דלתות הנחושת בזהב, הוחלט להשאיר את שער ניקנור כפי שהוא ללא ציפוי, מכיוון שהתרחש בדלתות האלו נס.