בכל אחת מפינות עזרת הנשים מוקמה לשכה לא מקורה באורך וברוחב 40 אמה.
לשכת העצים – הייתה בזווית הצפון מזרחית, שם היו הכהנים בוררים את העצים המיועדים להסקת האש שעל גבי המזבח מעצים מתולעים.
על פי אחת המסורות, מתחת לרצפת לשכה זו נגנז ארון הברית.
לשכת הנזירים – הייתה בפינה הדרום מזרחית. לשכה זו שימשה את הנזירים – אלו שנדרו לא להסתפר ולא לשתות יין או לאכול ענבים לפרק זמן מסויים. בלשכה היו מבשלים שלמי נזיר שהקריבו הנזירים בתום תקופת נזירותם. שם גם היו מגלחים את שערם שגדל פרא ומשליכים אותו אל תוך האש שבישלה את קורבנם.
לשכת השמנים (או לשכת בית שמניה) – בקרן הדרומית מערבית, בה היו מאוכסנים השמן והיין ששימשו לצורכי המקדש, כהדלקת המנורה, בלילת המנחות, וניסוך הנסכים.
לשכת המצורעים – בפינה הצפון מערבית, במקווה שנבנתה בתוכה טבלו המצורעים שבאו להקריב את הקרבנות שנצטוו להקריב ביום טהרתם מהצרעת. שם גם היו מבשלין את חלקם בקרבן לאחר שהוקרב.
לשכה נוספת שהייתה בעזרת נשים היא לשכת סנהדרין קטנה, ששימשה מקום מושב לסנהדרין קטנה (בית הדין השני בחשיבותו).