מזבח העולה נקרא גם "מזבח החיצון" כיון שהוא עמד מחוץ להיכל בבית המקדש. בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת. על גביו שורפים את הקורבנות ומקריבים אותם לפני ה'.
המזבח היה בנוי מארבע שכבות בגדלים שונים ששיוו למזבח צורה מדורגת. בתחתית ניצב ה"יסוד", ועליו הוצבו ה"סובב" וה"כרכוב". על ארבע פינותיו העליונות של הכרכוב הוצבו ארבע "קרנות המזבח".
בצידו הדרומי היה למזבח כֶבֶשׁ מרכזי באמצעותו עלו הכהנים לגג הכרבוב, ולצידו היו שני כבשׁים קטנים ששימשו את הכוהנים לעליה אל היסוד והסובב – אמצע המזבח.
ליד הקרן הדרומית-מערבית הוצבו 2 ספלים עליהם נוסכו היין או המים שהובאו כנסכים לקרבנות. על גג הכרכוב הונחו שלושה ערימות עצים ("מערכות") שדלקה בהם "אש התמיד".