מזבח הזהב נקרא גם מזבח הפנימי, מפני שהיה בתוך ההיכל בין הצפון לדרום, בין שולחן- לחם- הפנים למנורה, נוטה יותר לכיוון מזרח בשליש המערבי של ההיכל, כנגד הפרוכת של קודש הקדשים מכוון כנגד הארון
כמו כן נקרא מזבח הזהב גם 'מזבח הקטורת', שכן העבודה העיקרית שנעבדה בו, היתה הקטרת הקטורת בכל יום פעמיים, פעם בבוקר ופעם בין הערביים.
מזבח הקטורת נועד להעלאת הקטורת בלבד, ודווקא לפי ההוראות שבספר שמות:
אסור היה להעלות קטורת זרה על המזבח, כלומר קטורת שהוכנה לא על פי ההוראות הכתובות בתורה. בנוסף אסור היה להעלות עליו קורבנות עולה, מנחה ונסכים.
רק ביום הכיפורים היה הכהן הגדול מזה מדם קורבנות החטאת (פר החטאת ושעיר החטאת) על קרנות מזבח הקטורת.