בשבתות ובחגים היו עולים קרבנות מיוחדים, שנקראו 'מוספים'.
ביום השבת נוספו שתי עבודות במקדש על עבודת הכהנים בימי החול. קרבן מוסף של שבת שכלל הקרבת שני כבשים והנחת לחם הפנים על שולחן הפנים שבתוך ההיכל.
סדר עבודה מיוחד התקיים ביום-הכיפורים. זה גם היה היום היחיד בשנה שהכוהן הגדול היה נכנס אל קודש-הקודשים. הקהל כולו היה עומד במתח וממתין ליציאתו של הכוהן הגדול, וכשהיה יוצא בשלום, היו הכול שמחים ומלווים אותו בשמחה לביתו.