יום העבודה במקדש נפתח בערב שלפניו. שמשים מיוחדים הכינו בעבור הכוהנים את בגדי הכהונה ליום המחרת. לכל משמר היו ארבעה 'חלונות', שהיו כעין ארונות-קיר. באחד הונחו מצנפות, בשני – כותונות, בשלישי – מכנסיים, וברביעי – אבנטים.
מצוות-עשה היא לשמור על בית-המקדש, מפני כבוד המקום. הכוהנים היו שומרים בשלושה מקומות בתוך המקדש, והלוויים שמרו בעשרים ואחד מקומות מחוץ למקדש.
המשנה מתארת את הביקורת שנערכה למערכת השמירה:
"איש הר-הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר, ואבוקות דולקין לפניו, וכל משמר שאינו עומד, אומר לו איש הר – הבית: 'שלום עליך' (כדי לבדוק שאינו ישן)". מי שנמצא ישן בשמירה, היה נענש.
התוכן באדיבות:
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות