פעמים רבות התבקשתי ונשאלתי – מתי תוכלי לכתוב משהו על דחיינות? אבל איכשהו תמיד דחיתי את זה. "אכתוב על זה לעלון הבא…אבל החלטתי… לעשות דוגמה אישית! כשכותבים על תופעת הדחיינות, צריך לכתוב על כך- והיום!
בתוך שמונה שעות הגיע מענה מהרבי מליובאוויטש בזה הלשון: "לבדוק תפילין, לבדוק מזוזות גם במחסן, לערוך את החופה ביום ובשעה שנקבע מראש ויהיה בהצלחה רבה".
השביתה שהוכרזה הקיפה את כל המגזרים. המשק כולו היה משותק. לא שביתת אזהרה בת יום אחד אלא שביתה שארכה 365 ימים מלאים. במהלכה לא התנהל משא-ומתן בין המעסיקים והפועלים ולא הועלו דרישות כלשהן..
במקומה של הבקתה העלובה, עמד ארמון מפואר ורחב-ידיים, משרתים במדים מגוהצים עומדים בשער ומוכנים לשרת את האורחים הנעלים…
כאשר אנשים עומדים על שפת נהר ורואים אח או אחות שנאבקים במים באמצע הנהר, זה לא הזמן לדון בשום בעיות אחרות, תהיינה חשובות ככל שתהיינה, משום שצריך לעשות הכל על מנת להציל את האדם שטובע • הרבי כותב
חשבת פעם שאפשר ללמוד משהו גם מקרשים? • היסודות של המשכן הם הקרשים. אותם עוטפים, מקשטים ביריעות ומכניסים את הכלים • כך גם צריך להיות אצלנו.
מטרת שליחות היא מציאת הדרך הטובה ביותר לקיים את ציווי ה' ולכבוש את הארץ. המסקנת המרגלים, שמצוות ה' לא ברת ביצוע הייתה בניגוד לשליחותם.. • 60 שניות על פרשת השבוע עם צבי טסלר
"אתה יהודי?" פניתי אליו. "מה זה עניינך?!" השיב לי בהתרסה. "הנח לי, אינני מאמין בזה, אני הולך עכשיו לאכול ארוחת-בוקר"..
זה קרה לפני יותר משלוש-מאות שנה. מוונציה נעלם פתאום המלומד והפילוסוף הנוצרי שנחשב לאישיות המבטיחה בכנסייה הקתולית. יום אחד אבדו עקבותיו ולאיש לא היה מושג על מקום הימצאו..
את החיבור החזק לבורא-העולם באמצעות הנחת התפילין איש לא יוכל לנתק. רבבות יהודים החלו להניח תפילין מדי יום ביומו בזכות אותה הנחת תפילין בצבא, בתחנה המרכזית, בקניון או ברכבת.. בדרך-כלל זה לא נגמר בתפילין, שהרי כבר אמרו חז"ל: "מצווה גוררת מצווה"