אולי אפשר להזדהות עם הכעס והתסכול שהמערכת הפוליטית מעוררת בנו, אבל ביום הבחירות צריך לחשוב בהיגיון ולא לפעול לפי תחושות הבטן. ההצבעה היא הכלי הניתן בידינו להשפיע על מערכת קבלת ההחלטות לאורך כל ימי הכנסת הבאה. מי שאינו משתמש בכלי הזה – פשוט מפקיר את הזירה לידי המבקשים להוליך את המדינה לכיוונים ההפוכים לגמרי.
בעוד כולנו מנסים להתמקד ולהשקיע יותר בהורות, בזוגיות ובקשר שלנו עם הבורא, אנחנו מוצאים את עצמנו נשטפים במבול של פרסומות לבילויים והנאות שמסבות את תשומת לבנו בכל מקום ובשיטפון של חדשות והודעות שמציפות אותנו בלי סוף. כיצד נינצל מהמבול המודרני הזה ונצליח להשקיע במה שחשוב באמת? • הרב יחיאל קוצר בשיעור לפרשת נח
vאם אכן חיי הזוגיות הם "טוב" או שאולי הם בכלל "מר ממוות"? ומה עלינו לעשות כדי לגרום להם להיות טובים? • המרצה החב"די הרב יחיאל קוצר בשיעור מאלף לפרשת בראשית המספרת את סיפורם של בני הזוג הראשונים בעולם – אדם וחוה
הרב אסי שפיגל מספר על האושפיזין המיוחד שלו לחג הסוכות בבית חב"ד ביוג'ין, אורגון ארצה"ב. שהבריז מהתפילה, קלקל את חג סוכות – אך התקבל בשמחה..
יש הנוהגין להוסיף בברכת המזון "הרחמן הוא יזכנו לישב בסוכת עורו של לויתן" או יש כשיוצאין מהסוכה אומרים "יהי רצון… כשם שזכינו לישב בסוכה זו – כן נזכה לישב בסוכת עורו של לויתן." • מהי סוכת עורו של ליויתן? • שיחת חג מאלפת לחג הסוכות עם הרב שמואל רסקין
שנת תשפ"ג היא שנת 'הַקְהֵל'. בזמן שבית המקדש היה קיים, התקיימה בחג-הסוכות מצוות 'הקהל'. אנשים, נשים וטף היו מתקהלים בבית המקדש ושומעים את המלך קורא פרשיות אחדות בתורה, כדי לעוררם ולחזקם בקיום התורה ומצוותיה. המעמד היה מתקיים בשנה שלאחר שנת השמיטה.
כל אורח, מביא איתו קודם כל את עצמו, וזה אומר הזדמנות פז לשמוע סיפור חיים מרתק, ללמוד על מקצוע מעניין ותחום עיסוק ייחודי, ובעיקר להכיר עוד פנים חדשות, אישיות ודעה.. • דמויות ההוד, אבות האומה, האושפיזין, קופצים אלינו לביקור לא רק כדי לראות את הסוכה החמודה שהקמנו ולהתרשם מהקישוטים שהכינו הילדים. הם באים אלינו לביקור בעיקר כדי שנוכל לספוג, ולו מעט, מרוחם וממורשתם.
המדע תובע אימות שנשען על ניסוי: "מסקנות" נחשבות ל"מדעיות" אם הן נחקרו על ידי ניסוי – אבל בוודאי שלא ביחס לתנאים שמעולם לא היו ידועים למין האנושי ולעולם לא יהיה ניתן לשכפל אותם ♦ הרבי כותב
"..הפעם איש לא העניק לי כבוד מיותר, ואין חשש שמא חדר לליבי רגש גאווה. האם סיבה זו אינה מספקת כדי להיות מאושר?"…
כשנכנסים לתיבה – למסגרת של אמונה ובטחון – אפשר לעבור את המבול של צרות הגלות בשלום. אך אל לנו להסתפק בתיבה שלנו, אסור להישאר אדישים מול אסונו של הזולת..