חיוך לשולחן שבת

יהודי מאמין, היודע שהקב"ה לא רק מנהל את העולם כרצונו, אלא גם כל רגע ורגע, כל מה שקורה לו, זה בזכות זה שהקב"ה ממשיך כל רגע לברוא אותו עם כל "צרותיו" מחדש, ההסתכלות שלו על העולם היא אחרת לגמרי. כשהוא נתקל בקושי לקיים מצווה, או בדאגה שמטרידה את מנוחתו הוא רגוע לחלוטין, כי הוא יודע שהוא בידיים הטובות ביותר, בידיו של בורא העולם בכבודו ובעצמו!

כשאדם במהלך היום מתפלל, לומד תורה ועושה מצווה. הוא עכשיו מחובר לקב"ה. אבל זה לא מספיק. המסר של חג הסוכות הוא שגם בעניינים הפשוטים היום-יומיים; גם כשאתה אוכל, גם כשאתה ישן, תעשה את זה לשם שמים..

הייתכן שיהודי פשוט שבפשוטים יהיה ערב בראש השנה עבור יהודי שהוא גדול שבגדולים..? הרב נח סוליש במסר קצר לראש השנה

תארו לעצמכם מושבניק שלוקח את הטרקטור שלו ושורף את זה רק בשביל הריח של הטרקטור השרוף.., האם יש פה הנאה? אז מה הענין בשריפת הקורבנות במקדש?

הקב"ה לא מסתנוור מהכסף של העשיר, מהיחוס המשפחתי, או מכל פרט חיצוני אחר. "רחמנא ליבא בעי". הקב"ה רוצה את הלב שלנו. וזה כבר לא תלוי באף אחד אחר, אלא אך ורק בנו.

כולנו יודעים על מעלתה הגדולה של מצוות צדקה, אבל לפעמים כשאנחנו נותנים מטבע לעני, אנחנו חושבים לעצמנו, מה כל כך מיוחד במצווה הנפלאה הזו?

רב בית הכנסת שם לב ששמעון זקן המתפללים בין ה-90 לא הגיע לתפילה כבר 3 ימים.. הלך הרב לבקרו בביתו חי בריא ושלם.. לשאלת הרב ענה: "עשיתי חושבים. כל החברים שלי כולם כבר מנוחתם בגן עדן.. רק זה חסר לי, שאלך לבית הכנסת והם ישאלו: מה? הזקן הזה עדיין שם?!…"