טיפים חינוכיים מחג השבועות
אין כמו חג השבועות ומסריו כדי לקבל טיפים חינוכיים עבורנו ועבור ילדינו
אין כמו חג השבועות ומסריו כדי לקבל טיפים חינוכיים עבורנו ועבור ילדינו
פרשת השבוע עוסקת: במניין בני ישראל ושבטיו • תיאור תפקידי שבט לוי ומניין הלויים • פדיון בכורות בני ישראל בבני שבט לוי • ותיאור ספציפי של תפקידי הלוויים • הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.
הילולת ל"ג בעומר. איזה חג זה? המילה "הילולא" משמעותה – שמחה. מה ליום פטירת צדיק ולשמחה? בקבלה מוסבר, כי ביום הפטירה מתקבצים כל מעשיו ותורתו, עבודתו הרוחנית של הצדיק, שמגיע אז לשלימות, וזה משפיע בעולם. השמחה הזו נוגעת לכל מי שקשור לרשב"י. וזה כולם, כי רשב"י קשר את עצמו לכולם באהבה שלו, ולכן החג הזה הוא יום של שמחה גדולה..
אפשר לרוץ ולקנות ספרי הדרכה כיצד להשיג את מפתחות ההצלחה לחיים – אבל אני מבטיח, כי מי שיאמץ אפילו חלק מהעקרונות האמורים, יידע כי הוא כבש את האוורסט. לא פחות.
מידי שנה מתקבצים במירון בל"ג בעומר עשרות אלפי יהודים ומדליקים משואות לזכר הרשב"י. על כך ,דומה, אין צורך לספר כי מי מאיתנו לא היה במירון ומי לא ראה את המחזה שם? מי שלא היה עדין, כדאי לו ליסוע ולא יצטער.. סקירה כללית על חייו ופועלו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. תולדות חייו, משנתו ולימודו, ספר הזהר הסתלקותו ביום ל"ג בעומר ועוד.
יש אנשים שעסוקים בלנהל את העולם כולו ונכשלים רק במשימות של עצמם. יש להם שאיפות גדולות והם נופלים בקטנות. רבי שמעון בר יוחאי, בעל ההילולא, מלמד אותנו איך לפעול נכון
אני עצמי הכרתי על בשרי את 'תסמונת נעשה ונשמע', היה זה כשקניתי לראשונה ארון באיקאה. כישראלי גאה, לא חשבתי שלשוודים יש מה ללמד אותי…
השבוע נמשיך לעסוק בספירת משפחות הלויים נושאי המשכן וכליו • הנזיר, הפורש ונבדל מתענוגות העולם • ולבסוף גם – ברכת הכוהנים
שמאל, ימין, קואליציה, אופוזיציה, מפלגות ורסיסי מפלגות. דומה שאין גבול ליכולת הפירוד והמחלוקת. לרבים יש תחושה שהתופעה בולטת דווקא בעם היהודי, כמו סיפור הבדיחה שפגישת שני יהודים גוררת אחריה שלוש דעות.. האם נוכל להגיע אי-פעם לתחושה ומצב דומה, לאחדות כל הפלגים והזרמים בעם ישראל? האם יש סיכוי שכל הקצוות יתאחדו ויהפכו לגוש אחד?
מפקד האוכלוסין בפרשת השבוע מבטא את האהבה והחיבה של בורא עולם לבני-ישראל, כאותו אדם הסופר כל העת את אוצרותיו מפאת יוקר חשיבותם.. וכאן הבן שואל: וכי הוא, הכל יכול, אינו יודע את מספרם? ואם כבר – מדוע נמנו רק אלו שהיו בני עשרים ומעלה?